שיווק ויראלי ב 6 צעדים פשוטים

שיווק ויראלי התפשטות המסר השיווקי

אחד מהעיסוקים המשמעותיים יותר של חברות ברחבי העולם הוא להגדיל את המכירות או לייצר מכירות למוצר או לשירות אותו הן מוכרות, הדבר הכי טוב שיכול לקרות למותג או מוצר הוא להצליח עם סרטון ויראלי או עם מסר שעובר מפה לאוזן – מה שרובנו מכירים בשם שיווק ויראלי. אבל מה זה בדיוק שיווק ויראלי? ניתן לגרום לאנשים לשתף מידע על המוצר או השירות שלנו?

על פי הערך שיווק ויראלי בויקיפדיה, ״שיווק ויראלי הוא טכניקת שיווק אשר מקבילה להתפשטות של וירוס״. אז איך ויראלי הפך להיות שם נרדף להצלחת השיווק? חשבו רגע על המוצרים המוכרים יותר לכם – אייפון, פייסבוק, ווצאפ האם לדעתכם כל המשתמשים במוצרים הללו הגיעו מפרסום? התשובה היא בוודאי שלא. המשותף לכל אותם רעיונות המוצלחים בעולם הוא שהרעיון גדל אל מעבר לחברה עצמה או למוצר עצמו, הם הפכו לשיחה בין אנשים, הפכו למשהו שהמשתמשים עצמם ״שיווקו״ לחברים שלהם.

בסופו של יום, זה לא מספיק שאנחנו נאהב את המוצר שלנו, אנחנו צריכים שאחרים יאהבו אותו ויספרו עליו. ואכן, זו משאלת ליבה של כל חברה מותג או מוצר אשר פועלים בשוק – להפוך להיות ויראלים ולהיות הדבר הבא שכולם מדברים עליו. אבל איך ניתן להשיג זאת? האם צריך מזל? להשקיע הרבה כסף?

החדשות הטובות הן שבדקות הקרובות אתם עומדים לגלות את את הסוד המדעי שעומד מאחורי תקשורת חברתית. מה גורם לתוכן אונליין ואופליין להפוך לויראלי? ואיך אתם יכולים ליישם את הרעיונות הללו למוצר או השירות שלכם ולגרום לאנשים לדבר עליו.

אז איך תוכלו לגרום לאנשים לדבר על המוצר שלכם? למה קופיקס הפך לפופולרי בישראל? למה מחאת הקוטג’ הוציאה אנשים לרחובות ומחאות אחרות לא?

ובכן, רק על פי הדוגמאות הללו, אתם יכולים להבין שלא מדובר בפרסום בלבד.

למעשה, על פי מחקר אותו ביצע פרופסור יונה ברגר מאוניברסיטת פנסילבניה במשך למעלה מ 15 שנה, יש מדע מאחורי הסיבות שבגללן אנשים מדברים ומשתפים דברים מסוימים ולא דברים אחרים – לא מדובר במזל, אלא מדובר ב 6 סיבות אשר יהפכו את המוצר או המותג שלכם לויראלי גם ברשת וגם במציאות, אם תבינו את 6 הסיבות הללו, תוכלו לגרום למוצר שלכם לגדול מעבר אליכם ולהצליח בשווקים השונים.

שיווק ויראלי דוגמאות

כולנו מכירים את הדרכים המסורתיות להפיץ את המוצר אותו אנחנו מוכרים – פרסום, נכון? פרסום באינטרנט, פרסום ברדיו, בטלויזיה נכון? אבל, בואו נחזור לדוגמה של מחאת הקוטג’׳ או לדוגמה של קופיקס. האם זכורה לכם פרסומת בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט של קופיקס? ובכל זאת מדובר באחת מהרשתות אשר צמחו הכי מהר בישראל. אז איך בכל זאת אנשים הכירו את קופיקס? ובכן, בעיקר באמצעות פה לאוזן. כן, אנשים סיפרו לאנשים אחרים וכך השמועה הופצה הלאה.

למה העברת מסרים באמצעות שיווק מפה לאוזן עובדת טוב יותר מפרסום מסורתי?

התשובה לכך מתחלקת ל 2:

  1. אמינות – ראיתם פעם פרסומת בה המוצר לא הוצג כמוצר טוב? פה לאוזן תמיד יהיה אפיק אמין יותר כאשר מוצג המוצר שלכם. וזהו החלק הראשון של התשובה, אנשים מאמינים לאנשים אחרים ופחות לפרסומות.
  2. קהלים דומים – אנשים בדרך כלל מתרועעים ומדברים עם אנשים שדומים להם. רופאים יהיו בקשר עם רופאים אחרים, מנהלים עם מנהלים, מתכנתים עם מתכנים ועוד…זהו החלק השני, אנשים מכירים אנשים אשר בדרך כלל יהיו דומים להם. אם הם אוהבים את המוצר שלכם, סביר להניח כי גם החברים שלהם יאהבו את המוצר שלכם.

שיווק ויראלי בפייסבוק

אתם בוודאי חושבים עכשיו ש…״יופי, הבנו שכדי שהמוצר שלנו יעבור באמצעות שיווק מפה לאוזן אנחנו צריכים להיות בפייסבוק בטוויטר או באינסטגרם״, לא?! אבל, נסו לנחש כמה אחוזים מסך הפה לאוזן הם אונליין? חשבתם……………..?

ובכן, מדובר בפחות מ 10%. אתם שומעים?  10%.

וכשחושבים על כך זה הגיוני. חשבו על ארוחת צהריים עם חברים, מפגשים חברתיים, שיחה עם הבעל או האישה, שיחה עם הילדים…אנחנו מנהלים המון שיחות במהלך היום (הרבה יותר מהשיחות באונליין) ובמהלך השיחות הללו אנחנו מדברים על הכל כמובן ובין היתר גם על חוויות עם מותגים ומוצרים בהם התנסינו.

מה הסיבות אשר גורמות לאנשים לשתף את המידע?

על פי מחקרים רבים של פרופסור ברגר באוניברסיטאות המובילות בעולם, מדובר בשש מניעים פסיכולוגים אשר חוזרים על עצמם שוב ושוב בכל המחקרים שנעשו עד היום.

הכינוי לאותם מניעים ליצירת מותג או שיווק ויראלי הוא צעדים (סטפס) – STEPPS. ולהלן ראשי התיבות של ההגדרה:

  1. social currency
  2. Triggers
  3. Emotion
  4. Public
  5. Practical value
  6. Stories

עוד מעט נעבור על כל אחד מהמניעים הללו ואסביר לכם למה הם עובדים שוב ושוב, את הפסיכולוגיה מאחורי המניעים הללו ואיך תוכלו ליישם אותם במוצר או השירות שלכם.

אך לפני כן, חשוב להזכיר, על פי המחקר לא מדובר במזל או במקריות. כל אחד מאיתנו יכול לייצר תוכן אשר יהפוך לויראלי ויגרום לאנשים לדבר עליו בארוחת הצהריים, עם בן הזוג וכן, גם ברשת. כל מה שאתם צריכים זה רק להבין לעומק את ששת המניעים של STEPPS וליישם אותם בכללותם או בחלקם במותג או במוצר שלכם (היישום צריך להיות בכמה סעיפים שניתן ולא חייב להיות בכל הסעיפים).

דימוי חברתי

דימוי חברתי יגרום לאנשים לשתףכולנו מכירים את ההשקות של האייפון או של טלפונים אחרים, תמיד מדובר במבצע סודי ביותר ותמיד יש ״הדלפות״ שאנחנו שומעים עליהן ברשת. כותרות כמו ״כך יראה האייפון החדש״ עם צילום שמישהו הצליח להשיג. אני בטוח שרובכם ראיתם את הכותרת הזו לפחות פעם אחת נכון?

בואו נדבר על סודות, למעשה, תנו לי לספר לכם סוד על סודות.

תחשבו על הפעם האחרונה בה מישהו סיפר לכם סוד וביקש מכם לא לגלות אותו. מה הדבר הראשון שעשיתם לאחר מכן? אני יכול להרגיע אתכם ולספר לכם שמרבית האנשים היו מספרים את הסוד הזה למישהו אחר.

סודות יגרמו למרבית האנשים לרצות לספר אותם מיד. למה? כי זה גורם לנו להרגיש חשובים או מיוחדים יותר מאחר ואנו נחשפנו למשהו שאחרים לא נחשפו אליו.

הרצון הזה שלנו להרגיש חשובים יותר או מיוחדים יותר משתייך למניע הראשון עליו נלמד והוא דימוי חברתי.

עוד מגיל הגן, מהמפגש הראשון של האדם עם חברה שאיננה משפחה, מתפתח אצלנו הרצון להשיג דימוי חברתי מסוים. למעשה מדובר בדבר כל כך מושרש אצל בני האדם עד שזה הופך להיות כלי בעל כוח עצום כאשר אנחנו מדברים על שיווק והכלי הזה תקף בכל תרבות ובכל מדינה. ואכן, אחת מהדרכים האפקטיביות לגרום לאנשים לשתף מידע, היא לגרום להם להראות טוב יותר על ידי זה שהם משתפים.

כי, המכונית בה אנחנו נוהגים, הלבוש שלנו, נושאי השיחה עליהם אנחנו מדברים גורמים לחברה לתפוס אותנו באופן מסוים.  מי שידבר אתכם הרבה על טכנולוגיה ייחשב כמבין בטכנולוגיה נכון? אדם אשר ידבר על אוכל, יחשב כמבין באוכל וכן הלאה.

דוגמה נוספת לסיבה אשר עשויה לגרום לאנשים לשתף מידע הוא תוכן מעניין ומפתיע. שוב, אנשים אשר מפרסמים תוכן מפתיע, נתפשים טוב יותר בעיני הסביבה שלהם.

ואכן בניתוח של מעל לשבעת אלפים מאמרים שהתפרסמו בניו-יורק טיימס עלה כי המאמרים ששותפו יותר מאחרים הנם ובכן… מאמרים מעניינים ומפתיעים. לא מפתיע נכון?

אבל לכל אחד מכם שחושב עכשיו: ״טוב, המוצר שלי הוא לא אייפון חדש, לא מכונית יוקרתית, איזו הפתעה אני כבר יכול לייצר?״

אז קחו לדוגמה חברה עם מוצר משעמם מאוד – בלנדר.

לחברה קוראים בלנדטק. ואולי אתם מבין עשרות מליוני האנשים שצפו בסרטונים שלהם..כן. לסרטונים קוראים Will It Blend?

באחד מהסרטונים ניתן לראות אדם לבוש בחלוק מעבדה אשר לוקח אייפון ומכניס אותו לבלנדר של החברה ואז מפעיל את הבלנדר.

מיד לאחר מכן, רואים את האייפון בהילוך איטי מסתובב לאט לאט ומתחיל להישבר. אז, הבלנדר מסתובב מהר יותר ומרסק את האייפון עד שהוא הופך לאבק.

מפתיע לא? מעל לעשרה מליון צופים בסרטון בהחלט מראים שזה תוכן מפתיע ומעניין. ומפתיע עוד יותר שהמכירות של החברה גדלו ביותר מ 700% בזכות הסרטונים הללו.

שימו לב, החברה לא דיברה על העובדה שיש לה בלנדר חזק.  הרי, כמה מכם היו משתפים מידע על בלנדר חזק? זה לא מעניין אף אחד…

במקום זאת הם הראו לאנשים כמה הבלנדר שלהם חזק – לא פרסום, לא מודעות עם נתונים טכניים. רק סרטוני ריסוק של מוצרים שכולנו עושים בהם שימוש ביום יום.

אז בואו נסכם את המניע החברתי: זוכרים שסוד גורם לאנשים להיראות טוב יותר? חשבו כיצד הרעיון שלכם עשוי לגרום לאנשים להראות טוב יותר. כי ככל שהם ייראו טוב יותר, כך הם ירצו לשתף את המידע הלאה.

טריגרים

טריגרים בשיווק ויראליאם אתם חברים באחת מקבוצות הווצאפ או צופים בפוסטים בפייסבוק בוודאי נתקלתם בווידאו עם השיר ״היום יום חמישי״.

מדובר בשיר אשר נלקח מערוץ ילדים ולמעשה השיר משתנה בכל יום כדי ללמד ילדים איזה יום היום.

כך ביום ראשון הוא ״היום יום ראשון״, בשני ״היום יום שני״ וכן הלאה.

אני די בטוח שמרבית האנשים אשר אין להם ילדים בגיל שצופה בערוצי הילדים, לא היה אמור להכיר את השיר הזה לולא השיתוף הזה.

אבל שימו לב איזו גרסה אתם מכירים? אתם לא מכירים את ״היום יום ראשון״ ולא את ״היום יום שני״. אבל יום חמישי מזכיר לאנשים את השיר הזה וגורם להם לשתף אותו.

למניע הזה אנו קוראים טריגר. בעצם מדובר בכל דבר אשר נמצא בסביבה שלנו וגורם לנו להיזכר במשהו אחר.

חשבו מה לדעתכם גורם לאנשים לשתף יותר? חלב או בר רפאלי?

מרביתכם תחשבו כי מדובר בבר רפאלי נכון? כי בר רפאלי יותר מעניינת מחלב…

למעשה, חלב הוא נושא אשר מדברים עליו פי 4 יותר מאשר בר רפאלי. למה זה? משום שאנשים לא חושבים על בר רפאלי במרבית שעות היום, בעוד שאנשים רבים חושבים על חלב בכל פעם שהם שותים קפה במשרד או בבית וזה קורה בתדירות גבוהה יותר.

אם נמשיך בדוגמת החלב, תחשבו על השילוב של חלב ונס קפה, איך הקפה של עלית לדוגמה תומך בחלב של תנובה למשל וההפך.

או למה אתם חושבים שדני רופ מוכר יותר ממגישי פינה כלכלית למשל? כי אנחנו נזכרים בו כל יום.

טריגרים הם אותו משהו בסביבה שלנו שמזכיר לנו את המוצר או השירות, בכל פעם שהמשהו הזה יופיע בסביבה שלנו או ניזכר בו, אנחנו ניזכר גם במוצר או השירות וכך נדבר עליו יותר.

אז לסיכום נושא הטריגרים: תחשבו מה בסביבה עשוי לגרום לצרכנים שלכם להיזכר בכם. המטרה שלכם היא שאנשים יזכרו במוצר שלכם ברגע שהם צריכים אותו. ואם תצליחו במשימה הזו אנשים יצרכו וישתמשו במוצר שלכם ויותר מכך, אנשים ידברו יותר על המוצר שלכם.

רגשות

רגש שגורם לנו לעשות פעולות אקטיביותאני מניח שנתקלתם בעבר בפוסט בפייסבוק על חתונה שהמוזמנים בה לא הגיעו. אנשים רבים שראו את הפוסט הגיעו לחתונה לשמח את החתן והכלה – הם עזבו את עיסוקיהם, קמו והלכו לשמח מישהו שהם לא מכירים.

אני מניח שאתם זוכרים את קיץ 2011. כן, את אותה מחאה החברתית שנכנסה לספר ההיסטוריה של מדינת ישראל. אותה מחאה אשר הוציאה ישראלים רבים באופן חסר תקדים לרחובות.

ו… אני מניח שאתם מבינים כבר מהו המניע הבא – רגשות.

מיד נדבר על סוגי הרגשות אך באופן כללי, הרגש מניע אותנו לעשות דברים שלא היינו עושים במצבים בהם לא היה אכפת לנו. ככל שאנשים מרגישים יותר – כך הם ירצו לעשות משהו אקטיבי יותר.

ובהקשר הזה, חשוב שנשים פוקוס על השורה התחתונה – למה שאנשים ירצו לשתף או לקנות או לדבר על המוצר שלנו?

אני תמיד אוהב לתת את הדוגמה של גבר שבא לקנות מקדחה. למה הוא רוצה לקנות את המקדחה? אז רבים יאמרו כדי לקדוח חור בקיר.

ואז כשמסתכלים לעומק כבר מדברים על כך שהוא רוצה לתלות את התואר שלו למשל על הקיר.

ואז מסתכלים עמוק עוד יותר ומבינים שהוא רוצה להרגיש טוב כשיראו את אותה התעודה תלויה על הקיר שלו. או הוא רוצה להרגיש טוב יותר כי הוא הצליח לתלות את המדף או מה שזה לא יהיה.

בסופו של יום אנחנו עושים פעולות אקטיביות יותר כדי שנרגיש טוב. אם תצליחו לגרום לאנשים להרגיש יותר כלפי המוצר שלכם, אתם תגרמו להם לשתף אותו ולדבר עליו.

אבל בואו נחשוב רגע, האם כל הרגשות גורמות לאנשים לשתף או לעשות מעשה אקטיבי? נסו לענות על זה רגע.

יתכן שרבים מכם ענו שלא. רגשות חיוביים גורמים לאנשים לעשות מעשה ושליליות לא. כי הרי אם אנחנו מתרגשים ממשהו או מתלהבים ממשהו אנחנו רוצים לשתף אותו. בעוד שרגשות שליליים כמו מחלה, פיטורים אנחנו לא משתפים.

ובכן, המחקרים מראים שבני האדם משתפים לעיתים קרובות גם רגשות שליליים. תחשבו על כתבה שמצליחה להרגיז אנשים, תחשבו על המחאה החברתית ב 2011 אנשים עשו המון עם הרגשות שלהם – דברו על זה, יצאו לרחובות.

אז עכשיו אנחנו מבינים שגם רגש חיובי וגם רגש שלילי גורמים לנו לשתף.

אבל המחקר בתחום מדבר על שוני בתוך אותם סוגי רגשות – המחקר מסביר שרגשות עם עוררות גבוהה מניע אנשים לעשות משהו.

בתחום הרגשות השליליות, קחו למשל כעס ועצב. כעס גורם לנו לרצות לעשות משהו אקטיבי לפעול נגד משהו, הוא גורם לנו לקום מהכיסא בדיוק כמו שהיה במחאה החברתית של 2011. בעוד שעצב לא עושה חשק לעשות משהו אקטיבי, אנחנו מתכנסים בתוך עצמנו ולא ממש במצב של לקום מהכיסא.

אותו הדבר ברגשות חיוביים, תחשבו על התלהבות ממשהו לעומת תחושת ההירגעות אחרי מסאג׳ מה לדעתכם גורם לאנשים לשתף יותר? הבנתם את המסר.

כדי שנוכל להטמיע את הנושא במוצר שלנו בואו ונסתכל על הטבלה הבאה

(קרדיט: פלדמן בארט ורוזן 1999)

בטבלה תוכלו לראות איך התרגשות, השראה, הומור ואושר גורמים לנו לפעול בצד החיובי בעוד שמתח, קנאה, חרדה וכעס גורמים לפעול בצד השלילי.

אז, חשבו כיצד ניתן לגרום לאנשים להרגיש סוג של רגש אשר יניע אותם לפעול, לקום מהכיסא ולעשות מעשה, לספר לחברים כמה הוא מתרגש. כי זה לא מספיק רק לגרום לתחושה טובה אצל אנשים, אתם צריכים לגרום להם להיות פעילים. אם תצליחו בזה, אנשים יתחילו לדבר על המוצר שלכם.

הראו את המוצר

תדאגו שכולם יוכלו לראות את המוצר שלכם בכל עתלא אחת שמעתם את המשפט רחוק מהעין רחוק מהלב, זה משפט אשר רבים מאיתנו מבינים אותו במושגים האישיים. אך, נסו לחשוב רגע על העולמות המסחריים – אתם זוכרים יותר את המוצרים שאתם רגילים לראות.

לפני שנים רבות, כשאפל הוציאו את ה iPod הם למעשה שינו את העולם, במקום הדיסקמנים שאנשים היו רגילים להסתובב אתם כדי לשמוע מוסיקה, הם פתאום יכלו להסתובב עם מכשיר קטן יחסית אשר נכנס אפילו לכיס.

אבל לאפל נוצרה בעיה קשה מאוד – יותר ויותר אנשים הסתובבו עם המוצר שלהם בכיס ובפועל, אם הייתם עוברים ליד מישהו ששומע מוסיקה ב iPod לא הייתם יכולים לדעת שהוא משתמש במוצר של אפל ולא במוצרים אחרים (בגלל שהוא היה בכיס). אז אפל עשו משהו מיוחד ופשוט מאוד, הם שינו את הצבע של האוזניות משחור ללבן. כן, פשוט ככה.

עד אותה עת, כולם היו רגילים לראות אוזניות בצבע שחור ובמהלך הזה של חברת אפל, הם שינו את כללי המשחק: כל מי שהיה עם אוזניות לבנות, יכולתם מיד לדעת שיש לו מוצר של אפל בכיס.

דוגמה נוספת היא מותגי ביגוד: בעבר היינו רגילים לראות לוגואים קטנים ועדינים, אולי אף בצד הפנימי של החולצה או המכנס. אך היום, תראו מה קרה, כל הלוגואים הפכו לגדולים ובולטים יותר. למה? כי מי שקנה את החולצה או המכנס יודע איזה מותג הוא לובש. הבעיה היא שאנשים אשר רואים אותו, אינם יודעים איזה מותג הוא לובש אלא אם הם יזהו את הלוגו שעל הבגד שלו.

הדבר הזה בא ללמד אותנו דבר פשוט מאוד אך בעל ערך רב – תנו לאנשים לראות אתכם וכל מי שכבר משתמש במוצר שלכם, יראה לכולם שהוא עשה את הבחירה שלו. אנשים יזכרו בכם יותר ויותר.

אז נסו לחשוב איך אתם משאירים את המוצר שלכם בטווח הראייה של אנשים כדי שראו אתכם וידעו שאחרים בחרו בעם.

ערך מעשי

אנשים אוהבים להצליח, אנשים אוהבים ללמוד דברים אשר מקלים עליהם את החיים. קחו לדוגמה סרטון ויראלי על…קיליף רימון. מי היה מאמין שלסרט שמלמד איך לקלוף רימון יהיו כמעט 400,000 צפיות. מי? הנה תראות:

כמו שאתם יכולים לראות, אנשים אוהבים לדבר או לשתף דברים אשר יש בהם ערך אמיתי, לכן אנחנו יכולים לראות שיתופים רבים של תכנים כמו – 7 טיפים לזה ו 29 דרכים לעשות את זה.

למה אנשים אוהבים לשתף או לדבר על תכנים כאלו? ובכן פשוט משום שהם נותנים להם ערך אמיתי. זה יכול להיות ערך פשוט מאוד כמו – איך לקלוף רימון, זה יכול להיות ערך מורכב יותר כמו איך להוריד 10 ק״ג בתוך חודש אחד וזה יכול להיות דברים מורכבים יותר כמו איך לבחור את המחשב המתאים ביותר לעיצוב גרפי.

הערך חייב להיות פשוט וכזה אשר יעזור לאנשים לפתור משהו שהם התקשו בו, או להפתיע אנשים באופן מציגים להם שימוש אותו הם רגילים לעשות כשגוי ומלמדים אותם לעשות פעולה מסויימת באופן יעיל הרבה הרבה יותר מכפי שעשו עד היום.

אתם בוודאי מסכימים עם ההגדרה הבאה: לכל מוצר או שירות יש ערך או בעיה אותה הם פותרים. נכון? אז בואו נבודד את הבעיה אותם אתם פותרים עם המותג או המוצר שלכם ונסו לחשוב כיצד ניתן ניתן להציג ערך מעשי לאנשים אשר יבואו במגע עם המוצר או התוכן אותו אתם תיצרו. עד כדי כך שהערך אותו הם יקבלו יגרום להם לשתף את התוכן אותו פרסמנו כרצון שלהם לעזור לאנשים נוספים אותם הם מכירים ואף לעיתים כדי להוקיר תודה לנו על התוכן בעל הערך אותו יצרנו עבורו.

סיפורים

בואו נתחיל את החלק הזה בסימולציה: תארו לכם שהייתם אנשי פרסום אשר אמורים לגרום לאנשים להקפיד על היגיינת ידיים. מרבית האנשים (ואף היצירתיים יותר) היו מציעים לספר על כך שאנשים חולים במחלות במידה ולא שומרים על היגיינת הידיים, או לספר על כך שילדים נפגעים בריאותית מאי שמירה על היגיינה. אבל תראו איך חברת Unilever גרמה לאנשים לא רק להבין את המסר אלא גם לזכור אותו לאורך זמן ובאמת לעשות משהו בנידון:

כבר כתבנו בפוסט קודם שלנו על מערכת יחסים שצריך לבנות עם הקהל שלנו אבל כתבנו זאת מזווית ספציפית מאוד. ובכל זאת, מה באמת גורם לאנשים לזכור דברים? לספר דברים הלאה לחברים שלהם?

נסו לדמיין את בר. בר הוא חבר שלכם אשר יבוא ויספר לכם על כך שהוא קנה מחשב עם מעבד i7 וזיכרון כזה וכזה – אתם בוודאי תהיו פחות ופחות קשובים בכל דקה שתעבור (אלא אם אתם פריקים של הדבר ובדיוק מחפשים גם מחשב כזה). בנוסף, אתם בוודאי לא שלא תרצו לספר את המידע הזה לאחרים.

אבל למה בעצם?

ובכן, אנחנו לא אוהבים להיות פרסומת מהלכת, לפרסם מותגים או מוצרים אם אין לנו אינטרס אמיתי. לעומת זאת, סיפורים, אנחנו מאוד אוהבים לספר כאנשים.

קחו למשל את תחום הדיאטה, תחשבו איך סיפורים כמו למשל:

״רן, אשר איבד את העבודה שלו וחייו היו על סף תהום, הוא פגש במקרה מישהו שהראה לו איך למכור מוצרים באמזון בשיטה שנקראת iPoint. הוא התחיל בלי שקל והיום הוא מגלגל עסק של מליוני שקלים בחודש.״

תחשבו רגע על הסיפור הזה ותראו אם והיכן הוא כולל בתוכו סיפור אשר כולכם יכולים לזכור, אמנם סביר להניח כי לא בטוח שתזכרו את הכל במדויק, אך ככל הנראה תזכרו את הפרטים החשובים והם:

רן, איבד את העבודה שלו, חייו היו במקום לא טוב, הוא למד שיטה למכירות באמזון, היום הוא מצליח מאוד.

מבחינת בעלי השיטה, הם עשו עבודה נהדרת משום שהם שתלו ״סוס טרויאני״ בסיפור אשר ילך ויסופר לילדים אחרים הסיפור הזה. למעשה, הופך את אלו שיספרו את הסיפור לאחרים למעין ערוצי פרסום של השיטה למכירות באמזון.

אז, חשבו איזה סיפור מעניין אתם יכולים לבנות סביב המוצר או המותג שלכם. סיפור אשר יכלול בתוכו את אותו סוס טרויאני, אשר יעבור יחד עם הסיפור הלאה לאנשים נוספים. ותראו איך הסיפור עוזר לכם לעבור מפה לאוזן.

לסיכום

עברנו על ששת המרכיבים אשר עשויים לעזור לתוכן, למוצר, לשירות או המותג שלכם להיות כאלו אשר אנשים מדברים עליהם. כדי להפוך מותג או מוצר למשהו שמדברים עליו יותר ויותר, עלינו לקחת בחשבון את המרכיבים שהזכרנו כאן, אך אינכם חייבים ליישם את כלל המרכיבים. יישמו שניים או שלושה מן המרכיבים ותיווכחו לראות כי יותר אנשים ידברו עליכם ויספרו עליכם לאנשים נוספים ובכך תצליחו ככל הנראה להפוך למותג או מוצר מוכר.

כדי ליישם את השיטה בהצלחה, נסו להסתכל על מוצרים או מותגים בסביבה שלכם ותשאלו:

  1. איזה שימוש הם עושים בדימוי חברתי?
  2. האם יש טריגרים אשר מזכירים לקהל את המוצר שלהם?
  3. האם אנשים מרגישים צורך לשתף את התוכן אשר קשור למותג?
  4. האם כולם יכולים לראות את המותג?
  5. מה הערך המעשי אשר אנשים יכולים לקחת ולשתף עם חברים שלהם?
  6. איזה סיפור המותג או המוצר מספרים? מה אתם זוכרים מהסיפור?

כדי ללמוד עוד, אנחנו ממליצים לעקוב אחר פרופסור יונה ברגר ולשמוע עוד על המחקרים שלו בתחום.

בנוסף, תוכלו לקרוא בבלוג שלנו איך ניתן ללמוד על הקהלים שאנחנו עומדים לכוון אליהם בייחוד בפוסט על רשתות חברתיות בעולם ומה ניתן ללמוד מהן או לקרוא על מה זה מחקר שוק ואיך ניתן לעשות מחקר שוק באינטרנט

©2018 Digital iPoint LTD. All rights reserved.

Log in with your credentials

Forgot your details?